נקודת מבט על הפרטיות שהלכה לעולמה (הלא וירטואלי..)

לפני כשבועיים הוזמנתי להרצאה של ד"ר אברום רותם. נושא ההרצאה היה "פייסבוק - הטוב, הרע והמכוער".
בהרצאה דובר על היתרונות והחסרונות של שילוב הרשת החברתית הזו בחינוך תוך דגש על שימת לב לרמת השיתוף האישי.
כיום, בעידן הדיגיטלי בו ישנן מצלמות אבטחה ומעקב בכל מקום, במרכזי הקניות, בחלק מהרחובות, במוסדות ציבוריים ופרטיים ועוד, עובר גבול שקוף ודק (בתצורת פס רחב...) בין המציאות והעולם הוירטואלי.

כשאנו, אנשי חינוך, משתמשים ברשת חברתית עלינו לשים לב באופן מיוחד למידע שאנו משתפים.

תמונות אישיות, מידע פרטי שאינו קשור לעבודה וכדומה.
בנוסף, הקלות הבלתי נסבלת של לחיצה על כפתור ה"לייק" מתייג ומסווג אותנו ומכאן חשיפה לכל החברים של החברים ושל החברים שלהם וכדומה.

במסגרת הקורס "שיטות וכלי חיפוש מתקדמים" המליץ ד"ר הסגל לפתוח פרופיל נוסף - מקצועי, בו ה"חברים" או "השותפים לידע" הם אנשים מהתחום המקצועי בלבד.
עדיין, ניתן בקלות להגיע לכל מידע שקיים ברשת האינטרנט ויש לשים לב להתנהלות שלנו שהפכה בעצם לפומבית.
האשלייה היא שאנו מול מסך מחשב דומם ופרטי שלנו ואנו משתפים מידע, חוויות אישיות וכדומה.
ניתן להשוות זאת להליכה מול חלונות ראווה שאטומים לצד אחד: אנו מסתכלים על עצמנו כבמראה אבל הנמצאים בצד השני רואים הכל וזהו בעצם חלון ראווה שקוף.

המטרה שלי היא לא להפחיד אלא להאיר ולעורר.
יש להתנהג ברשת בדיוק כמו שתתנהגו במקום העבודה ולזכור ש"דברים שרואים מכאן... רואים גם משם..." 

שינוי הגדרות פרטיות בפרופיל האישי


סרטון סאטירי על מאגרי מידע ופרטיות

 

ועוד אחד...